אחת האהבות הגדולות שלי בתחום היא תכנון הצמחים בגינה,
הצבע, התנועה, הריח, השילובים – השמחה של הגינה.
בתכנון צמחים יש שילוב של רגש, חשיבה, ידע וניסיון – איך יראה השיח בבגרותו, עם אלו צמחים הוא בשכנות טובה,
שילוב של אילו צמחים ינעים לי בעין ומה יצרום ועוד….
תכנון צמחייה מתחיל הרבה לפני בחירת הצמחים במשתלה.
צריך להבין מה אנחנו רוצים שהצמחייה תעשה עבור הגינה –
ליצור צל או פרטיות, לרכך את המבנה, להכניס צבע ופריחה, לייצר תנועה או לכסות את הקרקע.
את הצמחים אני מתאים קודם לאזור הגאוגרפי ולאקלים המקומי, ואחר כך לתנאים בנקודה שבה הם יישתלו –
שמש וצל, קרקע, ניקוז ומים.
בתוך התנאים האלה אפשר לבחור את הצמח שייתן לנו את המראה והתפקיד שאנחנו מחפשים.
חשוב לתכנן לפי הגודל וקצב הצימוח של הצמח בבגרותו, ולא לפי איך שהוא נראה ביום השתילה.
גודל הצמח שקונים במשתלה הוא החלטה תכנונית ותקציבית:
בצמחים איטיים אעדיף להשקיע בגודל משמעותי יותר, ובצמחים מהירי צימוח אפשר להתחיל קטן יותר ולתת לזמן לעשות את שלו.
תכנון נכון של שיחים, מטפסים, בני שיח ומשתרעים יוצר שכבות, נפחים, פריחה ותנועה,
ומפחית את התחזוקה ככל שהצמחייה מתבססת ומכסה את הקרקע.
בסופו של דבר תכנון צמחייה טוב מחבר בין מה שאנחנו רוצים שהצמחים יעשו עבורנו ועבור הגינה,
לבין מה שהמקום יכול לתת להם כדי שיצליחו לאורך שנים.
אני מחלק את הצמחים שאינם עצים לשלוש קבוצות עיקריות:
שיחים – הצמחים הגדולים שנותנים נפח ושלד לגינה
מטפסים – מאפשרים לנו להשתמש גם בממדים האנכיים של הבית והגינה
בני שיח ומשתרעים – הצמחייה הנמוכה והרכה שמכניסה לגינה פריחה, תנועה וצבע.
בהמשך נגיע לכל אחת מהקבוצות האלה.
קודם כל היכרות אישית.
אני בוחר צמחים לגינה כי יש לי בשבילם יעוד, אני יודע מה אני רוצה שהם יעשו בשבילי בגינה ואיפה נכון למקם אותם
ואני תמיד גם קצת מהמר. מקפיד להשתמש בצמח שאף פעם לא שתלתי עד כה ולתת לו צ'אנס
אני צריך לאהוב את הצמח, שהוא יהיה יפה בעיני
ואני צריך שיהיה לי עליו מידע מהימן מניסיון אישי או מהספרות.
בחירת צמח מתחילה כמובן במה שאני רוצה שהוא יעשה בגינה – צל, הסתרה, צבע, נפח, פריחה או כיסוי של הקרקע.
אבל לפני שהוא נכנס לתכנית, אני צריך לדעת שהוא גם יכול להצליח במקום שבו אני רוצה לשתול אותו.
אני מתחיל מהאזור הגאוגרפי ומהאקלים המקומי.
צמח שמתאים לגינה בעמק לא בהכרח יתאים באותה מידה בגינה שנמצאת באזור ההר או ליד הים
משם אני מתקדם לתנאים הספציפיים בגינה – כמות השמש והצל, תנאי הקרקע והניקוז וצריכת המים של הצמח.
צמח יכול להיות בדיוק בגודל, בצבע ובמראה שחיפשתי, אבל אם התנאים במקום לא מתאימים לו
אז הוא פשוט לא הבחירה הנכונה.
מבחינתי תכנון צמחייה טוב הוא החיבור בין מה שאנחנו רוצים שהצמח יעשה עבור הגינה לבין מה שהגינה יכולה לתת לצמח.
ממש לא!
אחד המקומות שבהם אפשר לקבל החלטה משמעותית בתקציב הקמת הגינה הוא גודל הצמחים שאנחנו קונים במשתלה.
הפער במחיר בין אותו צמח בגדלים שונים יכול להיות משמעותי מאוד
וכשמכפילים אותו בעשרות או במאות צמחים בגינה, ההבדל בתקציב כבר יכול להיות גדול.
לכן אני לא בוחר את גודל הצמח לפי איך שאני רוצה שהגינה תיראה ביום השתילה.
אני מסתכל על קצב הצימוח שלו ועל התפקיד שהוא אמור למלא בגינה.
צמח שקצב הצימוח שלו איטי, למשל, אעדיף לעיתים לקנות במיכל גדול יותר, כי אחרת יעברו שנים עד שיגיע לנוכחות שאני רוצה ממנו.
לעומת זאת, בצמח שאני יודע שגדל ומתפתח במהירות, לא תמיד יש הצדקה לשלם הרבה יותר רק כדי לקבל אותו גדול כבר ביום הראשון.
כך אפשר להפנות את התקציב למקומות שבהם הגודל באמת משמעותי, ולחסוך במקומות שבהם קצת סבלנות תביא אותנו לאותה תוצאה.
בסופו של דבר אני לא מתכנן את הגינה ליום השתילה, אלא לשנים שיבואו אחריו.
אבל גודל הצמח בזמן השתילה הוא רק חלק מהתכנון.
חשוב הרבה יותר להבין מה יהיה הגודל שלו בבגרות ומה התפקיד שהוא אמור למלא בגינה
שיחים – כמו הרבה צמחים אני מעדיף את אלה שהמראה שלהם משתנה במשך השנה – נשירים, פורחים, עלווה מאדימה בלבלוב, מושכי ציפורים ופרפרים – אני מאוד אוהב שיש בהם טוויסט.
במיקום שיחים כדאי להשתמש בהרבה טקט, ממש כמו בתכנון שתילת עצים.
כי שיח שיודע לצמוח לגובה 3-4 מ' כנראה יתפוס גם נפח דומה – ואז אני צריך לשאול את עצמי שאלות. לדוגמא: אם אני שותל שיח גדול בסמוך לשביל, האם הנפח שהוא יתפוס מתאים לנקודה, או יפריע להליכה נוחה ופשוטה?
מטפסים – עוזרים לנו מאוד במבנה התלת ממדי של הגינה – הם יכולים לטפס לתוך פינה בין 2 קירות בעזרת כבלים, הם יכולים לטפס בשבילנו על גדר בין שכנים, חלקם יכולים להיצמד לקירות הבית ועוד.
אני אוהב להשתמש במטפסים מאוד ספציפיים – כאלה שיטפסו אבל יתפסו נפח קטן יחסית ויתנו לי פרטיות מהממת וצבעונית בגינה כמו ששיח גדול היה נותן אך לא ייקחו הרבה נפח מהגינה. וכמו בשאר הצמחים אני מעדיף מטפסים פורחים ו/או נשירים שיתנו מראה מתחלף במשך השנה ממש כמו שהטבע משתנה במשך השנה.
בני שיח ומשתרעים – לקטגוריה הזאת נכנסים הצמחים הקטנים יחסית שאני שותל במרווחים של 30 או 50 ס"מ על פי רוב.
והם אלה שלטעמי "עושים את הגינה".
הם הלב, גושי הפריחה והתבלין, הם אלה שנקטוף לסידורי פרחים בבית, הם אלה שינועו ברוח ויכניסו תנועה לגינה או ישתרעו בין אבני מדרך.
אלה הצמחים בקו הראייה שלרוב נסתכל אליו ולכן הם כ"כ חשובים. השילוב בינם לבין עצמם, בנוסף לשאר השיחים הגדולים או המטפסים והעצים שמעליהם, יכול להיות מאוד מאוד יפה ומרגש.
תכנון ושתילה נכונה של הצמחים האלה מאוד עוזר בהורדת מתח התחזוקה בגינה שזאת מטרה מאוד חשובה בתכנון גינה
כי שתילה נכונה תיתן "תפיסה" של הקרקע ע"י "הצמחים שלנו" וכשהם יגיעו לבגרות ולשיא גודלם הם יפחיתו מאוד צמיחה של עשבים בגינה ואת הצורך שלנו בעישוב.
כדאי גם לשתול בני שיח בקבוצות. להימנע משתילה של צמח בודד מסוג אחד ליד צמח בודד מסוג אחר – זה עושה בלגן בעיניים והרבה חוסר שקט לעומת שתילה של מקבצי צמחים מסוג אחד, נגיד עם פריחה כחולה, וליד או מאחור מקבץ צמחים עם עלווה אפורה או פריחה אדומה.
חשוב ליצור דירוג גבהים של הצמחים ע"י בחירה נכונה ומיקומם בגינה.
לדוגמא: אני צועד בשביל בגינה – בין אבני המדרך אני שותל צמח משתרע צמוד קרקע, מצידי השביל אני אשתול צמחים שיגיעו לגובה 50 ס"מ ומאחוריהם צמחים שיגיעו לגובה 80 ס"מ – לייצר דירוג בין הצמחים ככה שתתקבל תמונה מלאה ועשירה.
לייצר הסתרה בגינה – אם אני רוצה להחביא ספסל צופה לנוף אני אשתול בגבו שיח גבוה שיסתיר אותו ואתכנן שביל אבנים קטן שיוביל אותי לנקודה שבה "פתאום" יופיע ספסל ויזמין אותי לשבת ולהסתכל על הנוף
לתכנן את הצמחייה כך שלא מכל מקום בגינה, יפתח כל הנוף שתכננתי אלא שהגינה תתגלה לאט לאט – אני אכנס בשביל הגישה ואראה מראה אחד ואז אפנה לכיוון המדשאה ואראה נוף אחר
אני אוהב צמחים ש"מתחבאים" – צמחים שאולי במשך השנה לא נראים הכי מדהים בעולם אבל על הפריחה שלהם ממש לא בא לי לוותר – אז אני אחפש ערוגה יחסית רחבה שאני יכול לשתול לפניה ואחריה גושי צמחיה משמעותיים ובמרכזה אני אשתול כמה פרטים מהצמח הזה שכאשר הוא פורח הוא יתגלה וכשהוא לא, אשכח מקיומו
שתילה של צמח בעל מבנה פיסולי או ענפים שרביטיים ארוכים מוסיפה מאוד לחצר ואפילו לבית. מיקום נכון של עץ כזה לפני קיר מערבי יצור בזמן שקיעת השמש צללית מהממת של הצמח על קיר הבית
עולם הצמחים הוא עשיר ומגוון
אפשר לעשות איתו המון טעויות ואפשר להצליח איתו ולהינות מאוד מאוד מאוד מיציר כפינו
ולזכור ששימוש נכון בצמחים אמור לייצר מקום רגוע, מוצל, שמרכך את הזוויתיות של הבית והמרחב הבנוי שאנו חיים בתוכו,
לאפשר פינות שאפשר רגע לברוח אליהן
ובכלל לייצר מקום פנוי לחוויה ולרגש
ראשית הבנה והתאמה גאוגרפית לאזור בו אתם גרים.
ואז: כמות השמש והצל, סוג הקרקע, רוחות, השקיה והתנאים הספציפיים של אותה פינה בגינה. אחר כך מגיעה השאלה מה אני רוצה שהצמח יעשה שם – ייתן צל, יסתיר, ירכך קיר, יכסה שטח, יכניס צבע או פשוט יחבר בין שאר חלקי הגינה.
כמובן שגם המראה חשוב. מאוד. אבל צמח יפה שלא מתאים למקום שלו לא ישגשג לאורך זמן.
תכנון צמחייה טוב מתחיל בחיבור בין הצמח הנכון למקום הנכון ולתפקיד שאנחנו רוצים שהוא ימלא בגינה.
אני לא מתכנן גינה ליום השתילה.
הצמח שאנחנו מביאים מהמשתלה יכול להיות קטן מאוד ביחס למה שהוא יהיה בעוד שלוש, חמש או עשר שנים.
כשאני ממקם צמח אני חושב על הגודל שאליו הוא יגיע – כמה מקום הוא יתפוס, על מה הוא יסתיר, האם הוא יפלוש לשביל או לחלון ואיך הוא ייפגש עם הצמחים שסביבו.
זה משפיע גם על מרווחי השתילה וגם על כל המבנה של הצמחייה בגינה.
המטרה היא שהגינה תלך ותשתבח עם השנים, ולא שבעוד כמה שנים נצטרך להתחיל לתקן את מה ששתלנו צפוף או במקום הלא נכון.
לא בהכרח.
יש מקומות שבהם אני בהחלט מעדיף להשקיע בצמח או בעץ גדול יותר – למשל כשצריך הצללה, הסתרה או כשיש נקודה מרכזית בגינה שבה אני רוצה נוכחות כבר מההתחלה.
אבל אין סיבה שכל הצמחייה בגינה תגיע גדולה מהמשתלה. אפשר לבחור איפה הגודל הראשוני באמת חשוב, ובשאר המקומות לשתול צמחים צעירים יותר ולתת להם להתפתח בגינה.
זה גם מקום מצוין לשלוט בתקציב בלי לפגוע בתכנון.
לא כל הגינה צריכה להיראות בת חמש ביום שסיימנו לשתול אותה. חלק מהיופי הוא לראות אותה גדלה ומתפתחת.
אין מספר קבוע של צמחים למ"ר שמתאים לכל גינה.
הכמות ומרווחי השתילה תלויים בסוג הצמח, בגודל שאליו הוא יגיע בבגרות ובמראה שאנחנו רוצים ליצור.
אני מתכנן את השתילה לפי איך שאני רוצה שהגינה תיראה בעוד כמה שנים, ולא לפי גודל הצמחים ביום השתילה.
גם שתילה דלילה מדי וגם שתילה צפופה מדי יוצרות בעיות.
המטרה היא להגיע למצב שבו הצמחים מתפתחים, נפגשים ומכסים נכון את השטח בלי לחנוק אחד את השני.
ויש לזה עוד יתרון משמעותי: כשהשטח מכוסה ונשלט על ידי הצמחייה שתכננו, נשאר פחות מקום לעשבייה להתפתח.
הרווח כפול – הגינה נראית מלאה, עשירה וטבעית יותר, ובמקביל דורשת פחות התעסקות עם עשבייה ותחזוקה.
קצת עליי – יונתן ערד
אני עוסק בתכנון, פיתוח והקמת גינות פרטיות ולמדתי הנדסאות נוף במכללת רופין.
אני מחבר בין תכנון הגינה לבין העבודה בשטח, ומלווה גינות משלב הרעיון והתכנון דרך ההקמה ועד למסירת הגינה בשמחה לידיכם.
